הלוח העברי: איך פועל לוח השנה היהודי ולמה החגים זזים בכל שנה
למה פסח נופל פעם במרץ ופעם באפריל, מהי שנה מעוברת ומי קבע את הכללים? הסבר בגובה העיניים על הלוח העברי, מהירח ועד החשבון.
פעמיים בשנה לפחות עולה בכל בית בישראל אותה שאלה: מתי יוצא החג השנה? ראש השנה נודד בין תחילת ספטמבר לתחילת אוקטובר, פסח בין סוף מרץ לסוף אפריל, ויום ההולדת העברי כמעט אף פעם אינו נופל על התאריך הלועזי. אין כאן אי־סדר. הלוח העברי הוא מנגנון מתוחכם שמנסה לרקוד על שתי חתונות, של הירח ושל השמש, ומצליח בכך כבר דורות רבים. הבנת העקרונות שלו אינה דורשת ידע באסטרונומיה, רק מעט סבלנות.
חודש של ירח, שנה של שמש
הלוח הלועזי הוא לוח שמשי: הוא עוקב אחרי הקפת כדור הארץ את השמש, ולכן העונות נופלות בו תמיד באותם תאריכים. החודשים שלו שרירותיים, ואין להם קשר למצב הירח. הלוח המוסלמי הוא לוח ירחי טהור: שנים עשר חודשי ירח, בלי תיקון, ולכן חודש הרמדאן נודד לאורך השנים על פני כל העונות.
הלוח העברי מחבר בין שתי השיטות. החודשים בו ירחיים: כל חודש מתחיל סמוך למולד הירח, ובאמצעו, בט״ו, הירח מלא. לכן חגים כמו פסח, סוכות, ט״ו בשבט ופורים נחגגים תמיד באור ירח מלא או כמעט מלא. אבל השנה חייבת להישאר צמודה לעונות, משום שהתורה מצווה לחגוג את הפסח בחודש האביב.
הבעיה היא חשבונית. מחזור הירח נמשך כעשרים ותשעה ימים וחצי, ושנים עשר חודשים כאלה מסתכמים בכשלוש מאות חמישים וארבעה ימים. זה קצר בכאחד עשר יום משנת השמש. בלי תיקון, פסח היה מקדים בכל שנה, ובתוך זמן לא רב מגיע אל לב החורף.
שנה מעוברת: חודש שלם של תיקון
הפתרון הוא העיבור. מדי כמה שנים מוסיפים ללוח חודש שלם, אדר נוסף, וכך מדביקה שנת הירח את שנת השמש. שנה כזו נקראת שנה מעוברת, ויש בה שלושה עשר חודשים, ובהם אדר א׳ ואדר ב׳. פורים נחגג באדר ב׳, כדי שיהיה סמוך לפסח.
הקצב קבוע: שבע שנים מעוברות בכל מחזור של תשע עשרה שנה. זו הסיבה שיום ההולדת העברי והלועזי נוטים לחזור ולהיפגש בגיל תשע עשרה, שלושים ושמונה וחמישים ושבע, לפעמים בהפרש של יום.
מכאן גם ההסבר לתחושה ש״החגים מוקדמים השנה״ או ״מאוחרים השנה״. אחרי שנה מעוברת החגים נופלים מאוחר יחסית בלוח הלועזי, ואז הם מקדימים בהדרגה, כאחד עשר יום בכל שנה, עד העיבור הבא.
מעדים שראו את הירח ועד לוח קבוע
בתקופת הבית השני ואחריה לא היה לוח כתוב מראש. ראש חודש נקבע על פי עדות: אנשים שראו את חרמש הירח החדש באו לבית הדין בירושלים, נחקרו על מה שראו, ואם עדותם התקבלה הוכרז החודש. את הבשורה העבירו לקהילות הרחוקות בהשאת משואות מהר להר, ובהמשך באמצעות שליחים.
השיטה הזאת הולידה מנהג שקיים עד היום. קהילות רחוקות, שהשליחים לא הספיקו להגיע אליהן בזמן, לא ידעו בוודאות באיזה יום חל החג, ולכן חגגו יומיים מספק. זהו יום טוב שני של גלויות, שנשמר בחוץ לארץ גם אחרי שהלוח נקבע.
גם העיבור הוכרע אז לפי המציאות: בית הדין בחן אם התבואה הבשילה ואם האביב מתקרב, והחליט אם להוסיף חודש. כשהתפזרו הקהילות והתקשו לשמור על קשר עם מרכז אחד, עבר הלוח לחישוב קבוע. המסורת מייחסת את קביעתו לנשיא הלל השני, במאה הרביעית לספירה. מאז אפשר לדעת מראש באיזה יום יחול כל חג, גם בעוד מאות שנים.
שמות החודשים, ראשי השנים וספירת השנים
שמות החודשים המוכרים לנו, תשרי, חשוון, כסלו והלאה, אינם עבריים במקורם. עולי בבל הביאו אותם איתם בשובם לארץ, ומקורם בשפה האכדית. בתורה עצמה החודשים ממוספרים בדרך כלל, מ״החודש הראשון״, הוא ניסן, ועד החודש השנים עשר.
מכאן אחת ההפתעות של הלוח: השנה מתחלפת בתשרי, אבל החודשים נמנים מניסן. המשנה מדברת למעשה על ארבעה ראשי שנים שונים, לכל אחד תפקיד אחר, וביניהם אחד בתשרי למניין השנים וט״ו בשבט כראש השנה לאילנות.
את השנים עצמן מונים, על פי המסורת, מבריאת העולם. כדי לעבור מהשנה הלועזית לעברית מוסיפים 3,760, ומראש השנה ועד סוף דצמבר 3,761. האותיות משמשות כמספרים, ואת האלפים נוהגים להשמיט, ולכן שנת 5787 נכתבת תשפ״ז.
הכללים הקטנים שמאחורי הקלעים
מי שמתבונן בלוח יגלה כמה חוקים משונים. ראש השנה, למשל, אינו חל לעולם ביום ראשון, רביעי או שישי. הכלל ידוע בסימן ״לא אד״ו ראש״, ואחת ממטרותיו היא שיום הכיפורים לא יחול צמוד לשבת, לפניה או אחריה.
כדי לעמוד בכללים האלה, אורך השנה אינו קבוע. שני חודשים, חשוון וכסלו, יכולים להיות בני עשרים ותשעה או שלושים יום, לפי הצורך. כך מתקבלים שלושה אורכים אפשריים לשנה רגילה ושלושה לשנה מעוברת.
כדאי לזכור עוד עיקרון: היום העברי מתחיל בערב, כלשון הפסוק ״ויהי ערב ויהי בוקר״. לכן שבת וחגים נכנסים בערב שלפני התאריך הרשום בלוח, ומי שנולד אחרי רדת הלילה שייך כבר לתאריך העברי של מחרת.
גם ראש חודש עצמו נשאר יום מיוחד. מוסיפים בו תפילות, ובשבת שלפניו מכריזים בבית הכנסת על החודש המתקרב, במעמד הנקרא ברכת החודש, זכר לימים שבהם הוכרז החודש על פי עדים.
הלוח העברי בחיי היומיום
גם מי שמנהל את חייו לפי הלוח הלועזי פוגש את הלוח העברי בלי הרף:
- חגים, צומות ומועדים נקבעים על פיו בלבד.
- ימי זיכרון אישיים, אזכרות ויום השנה לפטירה מצוינים בתאריך העברי.
- בר מצווה ובת מצווה נקבעות לפי יום ההולדת העברי.
- יום העצמאות, יום הזיכרון ויום השואה הם תאריכים עבריים.
- מסמכים רשמיים של המדינה נושאים את התאריך העברי לצד הלועזי.
יישומוני לוח שנה והמרת תאריכים הפכו את המעבר בין שני הלוחות לעניין של שנייה, אבל מי שמכיר את ההיגיון אינו זקוק להם כדי להבין מדוע הירח מלא בליל הסדר, או מדוע חנוכה נופל תמיד בלילות החשוכים ביותר של החורף.
הלוח העברי הוא יותר מכלי למדידת זמן. הוא קושר את הירח הנראה בחלון לעונות השנה בשדה, ואת שניהם לזיכרון ההיסטורי של עם. בפעם הבאה שהחגים ״ייצאו מאוחר״, תוכלו להסביר לילדים שלא החגים זזו. הלוח הלועזי הוא שאינו מביט בירח.